יחיאל אוריהו אליצור, בשמו המלא, נולד בירושלים בשנת 1946, בן לפרופסור יהודה אליצור ולסופרת הילדים רבקה אליצור. הוא בוגר האוניברסיטה העברית במתמטיקה, וישיבת "מרכז הרב" בירושלים, שם היה בין תלמידיו הקרובים של הרב צבי יהודה קוק. אליצור שירת בצנחנים, בסדיר ובמילואים, לחם ברמת הגולן במלחמת ששת הימים, בקרבות ההתשה בסיני ובבקעת הירדן, והשתתף בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים בתחילת שנות ה-70, אליצור נמנה על הפעילים הראשונים של גוש אמונים. מאז ועד מותו מילא מגוון תפקידים ציבוריים ברוח התנועה שהיה שותף להתווייתה. כחלק מחזון ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היה אליצור בין מייסדי היישוב עפרה ובו התגורר עד יומו האחרון.

הוא התגלה כבעל כושר ביטוי ייחודי בכתב ובעל פה, וגויס להוביל את תחום הדוברות וההסברה מטעם המתנחלים. בתחילת שנות ה-80 הוביל את התנועה הציבורית נגד נסיגת ישראל מסיני. אחר כך היה שותף להקמת המפלגה הציונית דתית "מורשה". בין השנים 1977-1987 שימש אליצור כמזכ"ל תנועת ההתיישבות של מועצת יש"ע, "אמנה". בהמשך שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע וממלא מקום מזכ"ל מפלגת המפד״ל.

את דרכו העיתונאית החל אליצור כבעל טור קבוע בעיתון "חדשות" אך לאחר זמן קצר התפטר, על רקע הסגנון הבוטה של העיתון. בין השנים 1991 ל-2008 כתב טור פובליציסטי קבוע ב"ידיעות אחרונות". במקביל שימש במשך שנים כעורך ירחון המתנחלים "נקודה". בד בבד, גם היה בין הדוחפים המרכזיים להקמת "מקור ראשון" בסוף שנות ה-90.

בתחילת אותו עשור נרקם קשר קרוב בינו לבין יו"ר הליכוד דאז, בנימין נתניהו, ואליצור החל לייעץ לו. בין היתר, עד לאחרונה, כתב לנתניהו נאומים רבים ללא תמורה כספית. בשנים 1998-9 שימש ראש לשכת ראש הממשלה והשניים שמרו על קשר קרוב עד לימים האחרונים.

לאחר הבחירות בשנת 1999 חזר אליצור לעריכת "נקודה", עד שנת 2006. ב-2004 הצטרף ל"מקור ראשון", בתחילה כעורך משנה ועורך המוסף הפוליטי "יומן". בשנה האחרונה שימש בפועל כעורכו הראשי של העיתון.

בחייו הפרטיים ובשנות פעילותו הרבות בזירה הציבורית, הקפיד אליצור להתרחק מכל סממן של יוקרה או כוח. הוא דחה בעקביות הצעות לתפקידים בעלי השפעה במגזר הציבורי ובין היתר סירב מסיבות עקרוניות לשמש דירקטור בחברות ממשלתיות. אליצור ביטא קול מובהק של הימין הפוליטי. עם זאת, לא פעם נקט עמדות עצמאיות ויצא נגד הזרם.

בסוף שנות ה-90 המשיך לתמוך בבנימין נתניהו, גם לאחר שזה איבד את תמיכת הימין, בעקבות הסכמי וואי. בתחילת אותו עשור היה בין המבקרים החריפים של הסכמי אוסלו, ביקורת אותה ביטא גם בטור רדיופוני קבוע בתחנת הרדיו ערוץ 7. בשנים האחרונות הוביל אליצור את תפיסת "המדינה האחת" הדוגלת בהחלת החוק הישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, תוך הענקת אזרחות ישראלית לתושבים הערבים.

במקביל, טיפח אליצור דור צעיר של עיתונאים וכותבים בני הציונות הדתית. על פעילותו התקשורתית זכה בשנת 2008 בפרס סוקולוב לעיתונות כתובה. בנימוקי השופטים נאמר: כי "הפרס ניתן לאורי אליצור על כתיבתו העיתונאית הבהירה, הרהוטה והמנומקת, על תרומתו הייחודית לשיח הציבורי בישראל ועל תפקידיו כעורך".

הופעתו הפומבית האחרונה הייתה בטקס יום העצמאות של היישוב עפרה, שם הדליק משואה ונשא נאום שניתן לפרשו כדברי סיכום. אורי הותיר אחריו אישה, יעל, שישה ילדים ועשרות נכדים.

אחרי מיטתו
בני קצובר יו"ר ועד מתיישבי שומרון: קקמפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון איבד את אחד מנפיליו, אורי היה פעיל במערכה על השומרון עוד מהעליות לסבסטיה. כיהן כחבר מזכירות בגרעין אלון מורה ובהמשך גוש אמונים. יצירתי, מקורי, עצמאי בדעותיו. כישרון נדיר ביכולותיו ובצניעותו.
איבדתי היום חבר קרוב שעשינו ביחד כברת דרך הסטורית בפריצת הדרך לשומרון. תנחומי ליעל שעמדה לימינו ואפשרה לו לייצר מהלכים גדולים וחשובים, לילדיו ולנדיו".

ח"כ ראובן ריבלין ספד לאורי אליצור: ״היה אחד האוהבים הגדולים של ארץ ישראל ומיישביה. איש שגם במחלוקות האידיאולוגיות הקשות ביותר כיבד את הזולת ואת השקפותיו. אליצור שירת את הציבור באמונה בתפקידיו השונים, והיה פתוח לכל אזרח תהא דעתו אשר דעתו.״

הבית היהודי: "הציבור הדתי לאומי וציבור אוהבי ארץ ישראל איבד היום את בכיר בניו.
אורי אליצור היה קול יהודי וציוני גאה וחד, שכל כולו אהבת ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל עד יומו האחרון.
נמשיך ללכת לאור קולו הצלול והברור, שהשאיר באלפי טוריו וכתביו, שיהיו עתה לצוואתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

ח"כ אלי ישי על אורי אליצור: עולם התקשורת איבד את אחד מטובי בניו. ח"כ אלי ישי: "צר על לכתו של ידידי, העיתונאי אורי אליצור. אורי היה פורץ דרך וייצג את כל מה שטוב בתקשורת והווה דוגמא ומופת לעיתונות איכותית."

הפורום המשפטי למען ישראל אבל על לכתו של אורי אליצור ז"ל. נחי אייל מנכ"ל הפורום אומר כי "אורי אליצור היה קול ציוני חד וברור שיחסר מאוד לאוהבי העם והמדינה. בימים של אובדן דרך ושקיעת האידאולוגיה אורי היה נושא הדגל של אכפתיות כלפי העם היהודי ודאגה לשמירת דמותה הציונית של מדינת ישראל. הוא היה בראש הלוחמים למען ישראל, בעולם העיתונות ובשוק הדעות."

דברים של מאיר אינדור על אורי אליצור